| { | |
| "status": "locked", | |
| "versionTitle": "Tanach with Text Only", | |
| "sectionNames": [ | |
| "Chapter", | |
| "Verse" | |
| ], | |
| "license": "Public Domain", | |
| "language": "he", | |
| "title": "Hosea", | |
| "licenseVetted": true, | |
| "text": [ | |
| [ | |
| "דבר־יהוה אשר היה אל־הושע בן־בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן־יואש מלך ישראל", | |
| "תחלת דבר־יהוה בהושע ויאמר יהוה אל־הושע לך קח־לך אשת זנונים וילדי זנונים כי־זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה", | |
| "וילך ויקח את־גמר בת־דבלים ותהר ותלד־לו בן", | |
| "ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי־עוד מעט ופקדתי את־דמי יזרעאל על־בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל", | |
| "והיה ביום ההוא ושברתי את־קשת ישראל בעמק יזרעאל", | |
| "ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את־בית ישראל כי־נשא אשא להם", | |
| "ואת־בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים", | |
| "ותגמל את־לא רחמה ותהר ותלד בן", | |
| "ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא־אהיה לכם" | |
| ], | |
| [ | |
| "והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי", | |
| "ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל", | |
| "אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה", | |
| "ריבו באמכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה", | |
| "פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא", | |
| "ואת־בניה לא ארחם כי־בני זנונים המה", | |
| "כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי", | |
| "לכן הנני־שך את־דרכך בסירים וגדרתי את־גדרה ונתיבותיה לא תמצא", | |
| "ורדפה את־מאהביה ולא־תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל־אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה", | |
| "והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל", | |
| "לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את־ערותה", | |
| "ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא־יצילנה מידי", | |
| "והשבתי כל־משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה", | |
| "והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו־לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה", | |
| "ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם־יהוה", | |
| "לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה", | |
| "ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ־מצרים", | |
| "והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישי ולא־תקראי־לי עוד בעלי", | |
| "והסרתי את־שמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשמם", | |
| "וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח", | |
| "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים", | |
| "וארשתיך לי באמונה וידעת את־יהוה", | |
| "והיה ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השמים והם יענו את־הארץ", | |
| "והארץ תענה את־הדגן ואת־התירוש ואת־היצהר והם יענו את־יזרעאל", | |
| "וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את־לא רחמה ואמרתי ללא־עמי עמי־אתה והוא יאמר אלהי" | |
| ], | |
| [ | |
| "ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב־אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את־בני ישראל והם פנים אל־אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים", | |
| "ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים", | |
| "ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם־אני אליך", | |
| "כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים", | |
| "אחר ישבו בני ישראל ובקשו את־יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל־יהוה ואל־טובו באחרית הימים" | |
| ], | |
| [ | |
| "שמעו דבר־יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם־יושבי הארץ כי אין־אמת ואין־חסד ואין־דעת אלהים בארץ", | |
| "אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו", | |
| "על־כן תאבל הארץ ואמלל כל־יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם־דגי הים יאספו", | |
| "אך איש אל־ירב ואל־יוכח איש ועמך כמריבי כהן", | |
| "וכשלת היום וכשל גם־נביא עמך לילה ודמיתי אמך", | |
| "נדמו עמי מבלי הדעת כי־אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם־אני", | |
| "כרבם כן חטאו־לי כבודם בקלון אמיר", | |
| "חטאת עמי יאכלו ואל־עונם ישאו נפשו", | |
| "והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו", | |
| "ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי־את־יהוה עזבו לשמר", | |
| "זנות ויין ותירוש יקח־לב", | |
| "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם", | |
| "על־ראשי ההרים יזבחו ועל־הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על־כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה", | |
| "לא־אפקוד על־בנותיכם כי תזנינה ועל־כלותיכם כי תנאפנה כי־הם עם־הזנות יפרדו ועם־הקדשות יזבחו ועם לא־יבין ילבט", | |
| "אם־זנה אתה ישראל אל־יאשם יהודה ואל־תבאו הגלגל ואל־תעלו בית און ואל־תשבעו חי־יהוה", | |
| "כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב", | |
| "חבור עצבים אפרים הנח־לו", | |
| "סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה", | |
| "צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם" | |
| ], | |
| [ | |
| "שמעו־זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור", | |
| "ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם", | |
| "אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל", | |
| "לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו", | |
| "וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם", | |
| "בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם", | |
| "ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם", | |
| "תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין", | |
| "אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה", | |
| "היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי", | |
| "עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו", | |
| "ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה", | |
| "וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה מכם מזור", | |
| "כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל", | |
| "אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני" | |
| ], | |
| [ | |
| "לכו ונשובה אל־יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו", | |
| "יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו", | |
| "ונדעה נרדפה לדעת את־יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ", | |
| "מה אעשה־לך אפרים מה אעשה־לך יהודה וחסדכם כענן־בקר וכטל משכים הלך", | |
| "על־כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי־פי ומשפטיך אור יצא", | |
| "כי חסד חפצתי ולא־זבח ודעת אלהים מעלות", | |
| "והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי", | |
| "גלעד קרית פעלי און עקבה מדם", | |
| "וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו־שכמה כי זמה עשו", | |
| "בבית ישראל ראיתי שעריריה [שערוריה] שם זנות לאפרים נטמא ישראל", | |
| "גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי" | |
| ], | |
| [ | |
| "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ", | |
| "ובל־יאמרו ללבבם כל־רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו", | |
| "ברעתם ישמחו־מלך ובכחשיהם שרים", | |
| "כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד־חמצתו", | |
| "יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את־לצצים", | |
| "כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה", | |
| "כלם יחמו כתנור ואכלו את־שפטיהם כל־מלכיהם נפלו אין־קרא בהם אלי", | |
| "אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה", | |
| "אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם־שיבה זרקה בו והוא לא ידע", | |
| "וענה גאון־ישראל בפניו ולא־שבו אל־יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל־זאת", | |
| "ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו", | |
| "כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם", | |
| "אוי להם כי־נדדו ממני שד להם כי־פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים", | |
| "ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משכבותם על־דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי", | |
| "ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו־רע", | |
| "ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים" | |
| ], | |
| [ | |
| "אל־חכך שפר כנשר על־בית יהוה יען עברו בריתי ועל־תורתי פשעו", | |
| "לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל", | |
| "זנח ישראל טוב אויב ירדפו", | |
| "הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת", | |
| "זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד־מתי לא יוכלו נקין", | |
| "כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון", | |
| "כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין־לו צמח בלי יעשה־קמח אולי יעשה זרים יבלעהו", | |
| "נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין־חפץ בו", | |
| "כי־המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים", | |
| "גם כי־יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים", | |
| "כי־הרבה אפרים מזבחת לחטא היו־לו מזבחות לחטא", | |
| "אכתוב־[אכתב־] לו רבו [רבי] תורתי כמו־זר נחשבו", | |
| "זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו", | |
| "וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה" | |
| ], | |
| [ | |
| "אל־תשמח ישראל אל־גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל־גרנות דגן", | |
| "גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה", | |
| "לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו", | |
| "לא־יסכו ליהוה יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה", | |
| "מה־תעשו ליום מועד וליום חג־יהוה", | |
| "כי־הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם", | |
| "באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה", | |
| "צפה אפרים עם־אלהי נביא פח יקוש על־כל־דרכיו משטמה בבית אלהיו", | |
| "העמיקו־שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם", | |
| "כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם", | |
| "אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון", | |
| "כי אם־יגדלו את־בניהם ושכלתים מאדם כי־גם־אוי להם בשורי מהם", | |
| "אפרים כאשר־ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל־הרג בניו", | |
| "תן־להם יהוה מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים", | |
| "כל־רעתם בגלגל כי־שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל־שריהם סררים", | |
| "הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי־[בל־] יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם", | |
| "ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים" | |
| ], | |
| [ | |
| "גפן בוקק ישראל פרי ישוה־לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות", | |
| "חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם", | |
| "כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את־יהוה והמלך מה־יעשה־לנו", | |
| "דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי", | |
| "לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי־אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על־כבודו כי־גלה ממנו", | |
| "גם־אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו", | |
| "נדמה שמרון מלכה כקצף על־פני־מים", | |
| "ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על־מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו", | |
| "מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא־תשיגם בגבעה מלחמה על־בני עלוה", | |
| "באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם [עונתם]", | |
| "ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על־טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד־לו יעקב", | |
| "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי־חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את־יהוה עד־יבוא וירה צדק לכם", | |
| "חרשתם־רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי־כחש כי־בטחת בדרכך ברב גבוריך", | |
| "וקאם שאון בעמך וכל־מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על־בנים רטשה", | |
| "ככה עשה לכם בית־אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל" | |
| ], | |
| [ | |
| "כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני", | |
| "קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון", | |
| "ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים", | |
| "בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל", | |
| "לא ישוב אל־ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב", | |
| "וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם", | |
| "ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם", | |
| "איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי", | |
| "לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא־איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר", | |
| "אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי־הוא ישאג ויחרדו בנים מים", | |
| "יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על־בתיהם נאם־יהוה" | |
| ], | |
| [ | |
| "סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם־אל ועם־קדושים נאמן", | |
| "אפרים רעה רוח ורדף קדים כל־היום כזב ושד ירבה וברית עם־אשור יכרתו ושמן למצרים יובל", | |
| "וריב ליהוה עם־יהודה ולפקד על־יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו", | |
| "בבטן עקב את־אחיו ובאונו שרה את־אלהים", | |
| "וישר אל־מלאך ויכל בכה ויתחנן־לו בית־אל ימצאנו ושם ידבר עמנו", | |
| "ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו", | |
| "ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל־אלהיך תמיד", | |
| "כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב", | |
| "ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל־יגיעי לא ימצאו־לי עון אשר־חטא", | |
| "ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד", | |
| "ודברתי על־הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה", | |
| "אם־גלעד און אך־שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי", | |
| "ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר", | |
| "ובנביא העלה יהוה את־ישראל ממצרים ובנביא נשמר", | |
| "הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו" | |
| ], | |
| [ | |
| "כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת", | |
| "ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון", | |
| "לכן יהיו כענן־בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה", | |
| "ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי", | |
| "אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות", | |
| "כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על־כן שכחוני", | |
| "ואהי להם כמו־שחל כנמר על־דרך אשור", | |
| "אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם", | |
| "שחתך ישראל כי־בי בעזרך", | |
| "אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל־עריך ושפטיך אשר אמרת תנה־לי מלך ושרים", | |
| "אתן־לך מלך באפי ואקח בעברתי", | |
| "צרור עון אפרים צפונה חטאתו", | |
| "חבלי יולדה יבאו לו הוא־בן לא חכם כי־עת לא־יעמד במשבר בנים", | |
| "מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני", | |
| "כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה" | |
| ], | |
| [ | |
| "תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו", | |
| "שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך", | |
| "קחו עמכם דברים ושובו אל־יהוה אמרו אליו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פרים שפתינו", | |
| "אשור לא יושיענו על־סוס לא נרכב ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר־בך ירחם יתום", | |
| "ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו", | |
| "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון", | |
| "ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון", | |
| "ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון", | |
| "אפרים מה־לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא", | |
| "מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי־ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" | |
| ] | |
| ], | |
| "versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml", | |
| "heTitle": "הושע", | |
| "versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד", | |
| "categories": [ | |
| "Tanakh", | |
| "Prophets" | |
| ] | |
| } |